מודעה

שני סוגי ניהול/יזמות - מיקוד במשימה או מיקוד באנשם

יש לי קצת יאוש או קושי בנוגע לעבודה עם העובדים שלי באודסק. אני חושב שזה קשור לכמה טעויות שאני עושה איתם. אני אתייחס עכשיו לטעות מרכזית שאני עושה בכל הנוגע להכשרת עובדים וליחס כלפיהם.

בתיאוריה ישנם שני סוגי יזמים/מנהלים/מנהיגים: אחד שהמשימה היא החשובה שלו, והשני שקשור יותר לרווחת העובדים ולתהליך.
מובן שזה בתיאוריה. שמוכרת היטב לכל מי שלמדת פסיכולוגיה/ניהול/מנהל עסקים וכד'.

מיקוד בתהליך
העניין הוא שאני משקיע יותר מידי בעובדים שלי במובן שאני מנסה להכשיר אותם. מתוך כונה שהעובדים שלי  יעבדו אותי כשנה אני מחשב שכדאי לי להכשיר אותם בפרויקט א' ואז להעביר אותם לפרויקט נוסף וכד'.. אני מתחשב ביכולת שלהם, ברצונות שלהם וכד'.

הבעיה בזה היא רבה:

  • ראשית עובדים לא מחזיקים שנה, חלקם מחזיקים הרבה פחות. 
  • למרות שסיכמתי איתם סכום כסף מסוים (לרוב נמוך) למשך כל השנה ואיזה שהיא תוכנית העלאה בסכום, הרי שהם מבקשים העלאה הרבה לפני (ואולי מבחינתם הם צודקים). הבעיה שבזמן כזה לי זה לא שווה להעלות להם את השכר. 
בקיצור אני מתמקד יותר מידי בעובדים, בתהליך, בהכשרה שלהם, ולא דווקא במשימה. 

מה אומר מיקוד במשימה

מיקוד במשימה זה אומר שאני צריך לחתור למשימה מסוימת בלי תהליך אלא פשוט ישר להפיל אותם למשימה. אני רואה כאן כמה בעיות מבחינתי.

  • ראשית זאת עבודה יותר קשה מבחינתי, לתת להם המון פידבקים, כדי לשפר אותם בפרויקט גדול. 
  • הרבה אנרגיה רגשית מצידי - צריך הרבה להתעסק איתם בכלל שהם לא יודעים את העבודה הקשה, ואז אני ממתעצבן בתוכי שהם לא עושים מה שני אומר
  • לא יודע אם זה אפשרי מבחינתם, כלומר האם הם בכלל מסוגלים
  • לא בטוח שלהם תהיה סבלנות לדבר כזה. 
מצד שני, כששמים מיקוד במשימה, הדברים בסופו של דבר קורים. כמו למשל הספר הראשון שלי באמאזון שהרצתי אותו ועבדתי מלא סביבו. שצריך באמת לחשוב יותר עליו (סיפור אחר).

אמצע
כמובן שהמצב הנכון הוא באמצע כלומר לאו דווקא באמצע אלא באיזה שהוא מקום על הרצף.
 אני צריך לחשוב יותר איפה לשים לשים את עצמי על הרצף מבחינת כל השיקולים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...